להיות שם בשביל מי שאין לה מקום אחר


מה עושה נערה שאין לה לאן ללכת? 

מאות נערות נפלטות מבתיהן מדי שנה, ולרווחה אין כלים לטפל בכולן.

 "איך אפשר להגיד לבחורה 'אין לי מקום בשבילך' ולתת לה לישון ברחוב?"

ארגון "להיות שם בשבילם" שמנוהלת ע"י זוג אנשי חינוך מספקת לבנות דיור וסיוע נפשי, יחד עם דמות אם, מדריכות ופעילויות חינוכיות.

מה זה להיות בלי בית?

שירה מדריכה במקום כבר שנתיים, ובחרנו לשמוע ממנה מה קורה ביומיום של העמותה.  "לא הרבה אנשים מודעים למלוא המשמעות של להיות בלי בית," היא מספרת לנו. "אנחנו מארחים כאן בנות שאין להן איפה להיות, וצריך להבין את זה- שבזמן שאני חוזרת הביתה לשבת או שאמא שלי מתקשרת אלי, ואני יודעת שמישהו דואג לי- להן לא בהכרח יש את זה. זה הזוי שיש בנות בגיל הזה שנאלצות לישון ברחוב." בזמן עבודתה כאן, שירה נחשפה לצעירות המגיעות לגור ולהשתקם במקום. "אם מישהי נמצאת כאן אני יודעת שיש לה איזה סיפור רקע קשה. אני אף פעם לא שואלת אותן על זה ישירות, אבל הן מספרות לי כשהן מרגישות מוכנות. כל אחת כאן היא עולם ומלואו, והן גם מאוד רגישות."

אם הייתי מגיעה למקום בכל סיטואציה אחרת, הייתי חושבת שזה המקום האידיאלי לגור בו. נראה שיש כאן כל מה שאפשר לבקש: דירות מרוהטות ונוחות, פעילויות חברה והעשרה, ואווירה ביתית וחברית. אבל מרגע שיודעים קצת על הרקע והסיפור של המקום, מבינים שזה לא מקום רגיל. עמותת "להיות ולהצליח" הוקמה לפני 4 שנים כדי לעזור לבנות צעירות שמגיעות מרקע מורכב לחזור למסלול. בכוננות מלאה, המדריכות מלוות ביומיום, ואסתר המייסדת מתפקדת כאמא לבנות ואוזן קשבת. 

יחד נזדהה ונתמוך בצעירות האלו על ידי קניית 'שרשרת הזדהות'

במחיר סמלי של 35 ש"ח - משלוח חינם עד הבית

לחצו כאן לשרשרת ההזדהות


"מה מוביל את הבנות אליכם?" אני שואלת את שירה. הבנות מגיעות אלינו אחרי שברחו או סולקו מהבית ולא הצליחו להסתדר בצורה אחרת. זה פשוט מזעזע אותי לראות," שירה כמעט בוכה, "כי אני מדמיינת שכל אחת מהן היא אחותי הקטנה. יש לי אחת בגיל שלהן. ובזמן שהיא בשירות לאומי ומבלה עם חברות, אני מלווה כאן מישהי בגילה לפגישה עם העובדת סוציאלית. אלו דברים שנערות בגילן לא צריכות לעבור, בטח לא לבד."

הבנות, בגילאי 18-25 מקבלות כאן מיטה לישון בה, ארוחות, הכוונה בלימודים ובעבודה, ובעיקר- מה שהן הכי צריכות- חיבוק ואוזן קשבת. מקום שיכיל אותן. "הרבה פעמים קרה שמישהי הגיעה אלינו ורק ישנה ואכלה במשך שבועות, בקושי תקשרה עם הסביבה. באמת קשה להבין את זה עד שלא נתקלים, אבל המקום של בית הוא עצום בנפש, ו'להיות' נותן להן תחליף זמני לזה. משהו שיעזור להן לחזור לעמוד על הרגליים."


איך מחזירים בחורה לתפקוד אחרי טראומה וללא בית?   

בישראל חיים כיום לפחות 300,000 נערים ונערות המוכרים במשרד הרווחה כנוער בסיכון. ישנן כ400 עמותות שונות וארגונים המסייעים לבני נוער במצב הזה, ולצערנו הם עדיין לא מצליחים להגיע לכולם (ע"פ מחקר משרד הרווחה 2017). אך מה שמיוחד ב"להיות" אלו 2 דברים:
1- תחושת הביתיות, המעטפת החברתית וההעשרה לה זוכות הבנות. הרגישות המיוחדת והאינטימיות נוצרת בשל היחס האישי שמאפשר לכל אחת לקבל מה שהיא זקוקה לו. 

2- הליווי המלא עד החזרה לתפקוד רגיל ושיפור ניכר במצב. 

"אני מאמינה גדולה בכך שלא צריך לתת דגים, אלא ללמד לדוג", מספרת לנו בחיוך אסתר, המובילה והמייסדת של 'להיות'. "אנחנו נותנים לבנות כמה זמן שנדרש כדי לחזור לעצמן ולהשתקם, כשהמטרה היא תמיד לאפשר להן להשתלב במרקם החיים הרגיל. אני יכולה לספר לך על לא מעט בחורות שנכנסו לכאן כשהן בקושי סיימו בגרות, ויצאו מכאן אחרי שנה, שנה וחצי, כשהן כבר התקבלו למקצוע שרצו במכללה או באוניברסיטה," היא מספרת כמו אמא גאה. ויש על מה- אסתר ובעלה צבי עושים ימים כלילות כדי לשמור על המקום מתפקד ופורח. 

יחד נזדהה ונתמוך בצעירות האלו על ידי קניית 'שרשרת הזדהות'

במחיר סמלי של 35 ש"ח - משלוח חינם עד הבית

לחצו כאן לשרשרת ההזדהות

"אני לא יכולה להגיד לבחורה 'אין לי מקום בשבילך'" 

"לפעמים אני מקבלת טלפון באמצע הלילה ממספר לא מזוהה ממישהי שראתה אותנו באינטרנט, וגם אם אין מקום בדירה ברור לי שאני חייבת לעזור לה. כי מה תגידי לה- 'סליחה, אני מצטערת, תצטרכי להמשיך לישון ברחוב'? אין לי לב לעשות את זה.   

אני רוצה להיות התחנה הראשונה לבנות, ולא האחרונה- כי אחר כך הרבה יותר קשה לשקם. אם מישהי מגיעה אלי אחרי שנתיים ברחוב או אחרי חצי שנה, זה לא אותו דבר. זה אומר המון על הזמן והמאמצים שיידרשו כדי לגרום לה לבטוח בעולם ולקחת אחריות שוב, בצורה חיובית. וזה פשוט חבל לי," היא מספרת בכאב. ב2017 הייתה אצלי מישהי שאני לא אשכח. 

קראו לה נטע (שם בדוי) והיא הגיעה אלינו בגיל 19, אחרי שבגיל 17 ברחה מהבית, היא כבר לא סיימה י"ב ולא התקבלה לצבא או לשירות לאומי וגם לא היה מי שידחוף אותה לזה. במקום זה היא העבירה את גיל 18-19 בבתים של אחרים, שוטטה בכל הארץ במקומות הכי זוועתיים… היא הגיעה אלי אבודה לחלוטין. באמת לא ידעתי מאיפה להתחיל, וסידרנו לה טיפול אינטנסיבי. אחרי חצי שנה היא התחילה להתאושש ולהראות יותר חיוניות ורצון לחזור לשגרה. מצאנו לה עבודה בחנות בגדים בשכונה פה, ורצינו להמשיך את התהליך ולעזור לה לסיים את הבגרות- אבל כבר הסתיימה השנה שלה במקום. נאלצנו רק ללוות אותה מרחוק, וזה הרבה יותר קשה. 

לעומת זאת נועה (שם בדוי) שהגיעה לכאן חודש אחרי שיצאה מהבית- לא הייתה צריכה כ"כ הרבה שיקום, ולאחר 3 חודשים עזבה את המקום אחרי שהשיגה עבודה שאפשרה לה לעבור לעיר אחרת במרכז."


לתת את כל הכלים להצלחה 

"יצא לך פעם לעבוד כקופאית, מלצרית או עובדת בחנות בגדים?" אסתר שואלת."כן," אני משיבה לה, ונזכרת ברגליים הכואבות, ביחס המשפיל מצד מעבידים, משכורת שלא מגיעה ועוד זוועות. 

"בשביל בנות עם קושי להסתגל למסגרת, לעבוד עכשיו בעבודה בשכר מינימום במשך שעות ארוכות ביום מהווה ניסיון לא פשוט לנפש ולגוף. אלו עבודות שמאתגרות אפילו אנשים שבאים מרקע מבוסס ויציב, ועל אחת כמה וכמה כשהמצב הנפשי משפיע." כשהבנות לא מצליחות לעמוד בשכר הדירה, אסתר וצבי מחפים עליהן. עבור כל אחת מהבנות, הזמן הזה בדירה מהווה תקופה מכריעה שיכולה לשנות את המסלול שלהן לגמרי ולהחזיר אותן לקרקע בטוחה. לכן, כל התערבות היא קריטית, וצבי ואסתר עושים זאת בלב שלם כבר שנים. 


"צריכה בית חם?" 

"אני במקצועי מורה ביסודי, ופתאום 5 שנים אחרי שסיימתי לחנך מישהי היא התקשרה אלי במצב חירום שהיה לה. אירחנו אותה כמובן. היא הייתה הראשונה שאירחנו, אבל המון בנות התקשרו להתייעץ איתי על נקודות משמעותיות בחיים שלהן. בעלי אמר לי, 'תעשי עם זה משהו', אז חשבנו איך אפשר להגדיל ולהעביר את זה הלאה. פרסמנו מודעה בעיתון של בית שמש 'צריכה בית חם? התקשרי אלינו' והפניות התחילו לזרום… אז שכרנו דירה בשבילן, ומשם הכל היסטוריה. מבחינתי, כל אחת שמגיעה אלינו היא בת לכל דבר ואני אעשה הכל בשבילה. לכן אני מאמינה גם שהתוצאות כל כך טובות- כי דברים שיוצאים מהלב, נכנסים אל הלב. כשאני רואה בת שיוצאת מכאן במצב יותר טוב משנכנסה- זה הכל בשבילי."

יחד נזדהה ונתמוך בצעירות האלו על ידי קניית 'שרשרת הזדהות'

במחיר סמלי של 35 ש"ח - משלוח חינם עד הבית

לחצו כאן לשרשרת ההזדהות